עוד שבועיים ניתוח
היום נסעתי עם קרן (אחותי) ובותק לתל-אביב, לתור אצל דוקטור מוזס, מומחה כתף תותח. לפני שבועיים וחצי פרקתי את הכתף בפעם השניה, אז צריך לעשות ניתוח… ב25 לחודש אני עושה את הניתוח בבית חולים פרטי שנמצא בקניון רמת אביב. זה הולך להיות לא זול. יש לי ביטוח כללית מושלם, אז ההשתתפות העצמית בניתוח היא "רק" 3000 שקל, אבל צריך לשלם גם על הברגים המיוחדים שמבריגים איתם את הרצועות או משהו כזה והם עולים 270 דולאר לאחד ואני אצטרך שלושה. סה"כ זה הולך להיות יקר הסיפור הזה אבל שווה את זה. אני גם בחרתי בעצמי את המנתח, דבר שבלתי אפשרי בניתוח בבי"ח רגיל, וגם היום הלכתי אליו ועוד שבועיים וחצי אני אחרי הניתוח. בדרכים רגילות זה יכול לקחת שנה ואפילו יותר לקבל ניתוח. פרקתי כתף פעמיים, אני לא רוצה לפרוק פעם שלישית. אני קצת מבואס וטיפה חושש מהניתוח אבל עברתי כבר כל כך הרבה ניתוחים הרבה יותר מורכבים כבר שזה ממש קטן עליי. ניתוח של שעה שעתיים עם אשפוז ללילה וזהו - הביתה. בדרך חזרה עצרנו בבית הפנקייק בויתקין והיה טעים ומתוק ביותר. אני עדיין מרגיש את זרמי הסוכר בדם המוכרים כל כך אחרי מפגש מרתק של קיבתי עם 2 פנקייקים, שוקולד לבן, מוס שוקולד, גלידה וניל, קצפת וכמובן המון מייפל. אתמול אגב, או יותר נכון שלשום, ביום שלישי, עשיתי את יום העבודה הראשון שלי בחפיפה על הערוץ לקיבוץ. אני הולך להחליף את צור בקרוב והתחלתי ללמוד איך העניינים עובדים, ואני לא מודאג, לפחות לא מהרמה הטכנית. ברמה הטכנית נראה לי שאני אסתדר בקלות, וגם עם הרמה התכנית אני אסתדר לדעתי. מדובר ביום עבודה אחד בשבוע בו אני צריך לבדוק על מה מדברים בעלון ובקיבוץ וכל זה ולמצוא דברים שקשורים לזה לשידור, לשלוף VHSים מהארכיון ולהמיר אותם לפורמט נורמלי יותר (אנחנו משדרים MPEG2 וזה יוצא לא רע בכלל) ולפעמים לעשות תיקוני סאונד וכו. מדובר בלא יותר מ4 אייטמים לשבוע שרצים בLOOP, ויש כל מני עניינים כמו אסיפות וכאלה שצריך לשדר גם. אם הייתי יכול לעשות את זה כFULL TIME JOB זה בכלל היה מעולה. יש לי מלא רעיונות אבל אי אפשר לעשות דברים כאלה ביום עבודה אחד. למשל, הפקות מקור שבועיות קצרצרות, חוץ מהמגזין החודשי שיש. כתבת שטח שכזאת, לטייל עם PD ולשאול אנשים מה דעתם על בלה בלה בלה. בקיצור, נחיה ונראה.
ביום שישי בבוקר יש לי שיננית, בול בזמן. בותק העירה את תשומת ליבי לזה שהשיניים שלי מתחילות להצהיב להן. זה קורה, ובדר"כ כשזה קורה יש שיננית שתלבין. אז ביום שישי אני אוכל לחייך ולסנוור אנשים, YEPI KAI KEI 
יאללה, שיהיה יום טוב שבוע טוב וחג שמח (בקרוב יש הרבה כאלה)
העז.