רק למעלה
הרשו לי להתחיל בציטוט של אחד הגדולים בזמננו סיזלה קלונג’י האחד והיחיד
“I’m not afraid to die but fraid to live until death”
הרוב לא יפרשו או יבינו את המשפט הזה נכון. אבל היום אני לא במצברוח פילוסופי מדי.
יש רגעים בחיים שהם נקודות מפתח, שאתה יודע שעכשיו נפתח שער למקום אחר, ואחר כך הכל משתנה. ועכשיו אני בתקופה של התחזקות גדילה התעצמות ועוד כל מני תחושות נעימות שאי אפשר לתאר במילים. והכל במפנים, לא ממשהו חיצוני. הכל מתחיל להפתח חזרה, כאילו אני מתעורר מתרדמת שכזו. הכוחות הרוחניים חוזרים אליי ובגדול, האש חוזרת אליי. אש התמיד, שמעט זכו לחוש או לראות, אותה אש שבערה בסנה המפורסם.
יש לי המזל להשתייך ללוחמים הכי פחות אלימים. לוחמי האור, החופש, האהבה, המודעות. וואלה - העידן שלנו מתקרב. הטוב עוד יבוא…
25 January, 2008 בשעה 5:11 pm
שמחה לראות שאתה שייך ללוחמי האור..
ונפתחו חושייך… חרב האמת נגעה בך ממזמן אור…
וראית דברים שרובנו נחלום עלהם…