אור קלפר דוט קום

מיכל הזכירה לי שצריך לבדוק מה בוצע מהשאיפות שכתבתי ל2005. אחרי נבירות מצאתי את הפוסט הזה שנכתב בבלוג שלי בישראבלוג שננטש מאז פתיחת ביט. אז בואו נראה למה ציפיתי השנה ומה ביצעתי:

אור:
1) לסיים את השנה עם סרט גמר מצויין שיוכל לפתוח לי דלתות. - לא רק שלא היתה הקרנת גמר שלנו בקמרה, הסרט שלי לא נגמר ולא נגעתי בו הרבה זמן. נגמר הסוס, עייפתי, אבל עשיתי חלק לא קטן מהסרט והוא יכול להיות מעולה אם אני אשב עליו מתישהו ואסיים אותו.
2) להוציא לאור ספר. - פחח. הלוואי. זה יקרה אבל מתישהו ואני אשמור את השאיפה הזאת תמיד בראש.
3) לשדרג את המחשב. - בעע, לא קרה עדיין.
4) להוציא רשיון + לקנות אוטו. - הוצאתי רשיון! אחד הדברים החשובים שעשיתי השנה. על רכישת אוטו אני עובד בימים אלו בדיוק, יש פרוצדורות וזה יקרה השנה אני מקווה (2006).
5) למצוא עבודה טובה, או בקיבוץ או בחוץ. - בוצע חלקית. העבודה בקופות של החדר אוכל משעממת אבל יש לי יום בשבוע בערוץ לקיבוץ ופה ושם אני עובד על פרוייקטים של הפקות וידאו בעיקר כצלם, לאחרונה גם הייתי בום-מאן לראשונה בחיי וזה תפקיד יותר קשה ממה שהוא נראה.
6) לגור עם גוגי באש ובמים. - בוצע, היא אפילו עשתה המרה להיות קיבוצניקית!
7) ללמוד לעשות מוסיקה אלקטרונית. - מתישהו אני אעשה גם את זה. בינתיים נכנסתי הרבה יותר כבד לקטע של רגאיי בכל מקרה, אבל התחלתי להקה, שזה גם סוג של עשיית מוסיקה מן הסתם (יש לנו 2 שירים מקוריים!).
להקים להקה. - הופה! נעשה. אנחנו בחיתולינו אבל זה קורה.
9) לרדת במשקל. - ירדתי, עליתי, ירדתי, אין לי מושג אם בסה"כ ירדתי או עליתי אבל נראה לי שקצת ירדתי בסה"כ.
10) להכנס לכושר כלשהו. - נכנסתי, ויצאתי. היה לי ניתוח בכתף השנה וכבר כמה חודשים (לא טובים) שאני לא יכול להתאמן. אני עוד אשוב לזה.
11) לאכול בריא. - בדיחה טובה. תקופה מסויימת אכלתי בריא אבל עכשיו אני די אוכל ג'אנק.
12) לעשן פחות. - תקופות מסוימות שירדתי במינון וסה"כ ירדתי במינון בעיקר מאז שהחלטנו (בותק החלטנו ואני אישרנו) שאני לא מעשן בבית יותר ורק במרפסת. עכשיו כשקר אז בכלל אני מעשן פחות.
13) להציג עבודות שלי בתערוכה רצינית. - התחלתי לגלגל את העסק והפסקתי כי אין לי מספיק עבודות. מה שכן אני הולך לחוג ציור יחד עם בותק ואולי עם הזמן אצבור עבודות לעשות תערוכה.

סה"כ לא רע. הרבה דברים שכתבתי ידעתי שלא יבוצעו השנה כמעט בוודאות אבל יש דברים שבוצעו או בוצעו חלקית. בקרוב אכתוב רשימה של ציפיות מ2006 מעצמי. ולבותק אני מזכיר שאת יכולה גם לשלוף את הרשימה שלך ולכתוב על זה פוסט מזמן לא כתבת.

יאללה ביי שוב חברים, פוסט שני היום, אני ממש מפגיז.
העז.

עברו עלי מלא דברים מאז שכתבתי לאחרונה, אז אשתדל לעמוד בקצב ולעדכן כמה שיותר…

שבוע שעבר הייתי אמור לעבור את האודישן, ביום ד' שעבר. בדרך נורא התברברתי וטעיתי בפניות, ואז קרתה לי תאונה. אני בסדר, אל תדאגו יותר מדי. עברתי נתיב מימין לשמאל ולא ראיתי אף אחד בנתיב שלידי, איך שהתחלתי לעבור צץ משום מקום טייס ששפשף אותי בצד. הנזק לרכב היה מראה תלושה ושפשוף קל בדלת של הנהג. הנזק שלו היה שריטה בצד של הרכב. לכל המעורבים בארוע שלום. אפילו שזה היה בקטנה הייתי נורא המום מכל העניין, ועמדתי בצד הכביש והחלטתי שככה אני לא מוכן להמשיך לנהוג. היו שאמרו לי שזה שטויות ולהמשיך, אבל גם בהלם אחרי התאונה הראשונה שלי בחיים, וגם בלי מראה שמאלית? אין מצב. אז התקשרתי לקיבוץ וארגנתי גרר. חיכיתי וחיכיתי ובסוף הוא חזר, לקח אותי חזרה ואפילו עצר בדרך שנקנה פלאפל. הייתי ממש מודאג אחר כך ממה יגידו לי על זה בקיבוץ אבל יצאתי מזה בסדר סה"כ, עם נזיפה ובלי עונש. יש פה נטיה לעיתים להעניש בעונשים כמו שלילת הזכות לנסוע ברכבים של הקיבוץ לתקופה מסוימת או נסיעה עם מלווה לתקופה. תכלס מה שקרה לי יכול לקרות לכל אחד. תמיד יש שטחים מתים במראה. אז זהו, זה עובר לחברות הביטוח שיתווכחו ביניהן. מה שחשוב זה שאף אחד לא ניזוק ושלמדתי להיות יותר זהיר.

עבדתי קשה לאחרונה. יש לי ימים של 11 שעות עבודה, 12, 15, בלי סוף. זה לא רע כי אני בחובות מטורפים של שעות אבל זה מתיש. בקיבוץ אין משכורת, יש תקציב שזה דבר קבוע לפי גיל וסטטוס משפחתי. יש מספר של שעות חודשיות שצריך לתת ויש מספר שעות חופש בשנה וצריך לעמוד בזה. יש לי מינוס מטורף של איזה 200 שעות שהצטבר עם השנים, גם בגלל כל השיקומים שעברתי שלא כולם היו רשומים כימי מחלה. עכשיו אני צריך להוכיח את עצמי ולצמצם קצת ואולי אם אעשה את זה לטווח רחוק ימחקו לי חלק משעות החובה.

היום נסעתי לחיפה, היתה לי איזה בדיקה במשרד לבטיחות בדרכים. באופן מפתיע הגעתי די בקלות לבניין הטיל הזה, מצאתי חניה קרוב, בבתי המשפט. רציתי לחזור דרך קניון חיפה אבל כל פעם שאני חוזר מחיפה אני מוצא את עצמי על הכביש המהיר, לא יודע איך. אני עוקב אחרי השלטים לכיוון תל אביב והופס, אני על המהיר ואין כניסה לקניון. לא נורא, חסכתי כמה זוטות שהייתי מבזבז.

אתמול עשיתי את אחת הרכישות הטובות שלי. קניתי MIO 169, מחשב כף יד עם אנטנת GPS. מה שמעצבן קצת (קצת, כי אני לא מתעצבן הרבה לרוב) זה שכמעט כל מי שסיפרתי לו זיין לי תשכל שזה הרבה כסף ורמז שאני בזבזן. מעטים שדומים לי בקטעים האלה אמרו לי סחטיין ותתחדש. בראסמי - אני אשתמש בזה והרבה. אם אני צריך להגיע למישהו, כל מה שאצטרך זו הכתובת. אין יותר שאלות כמו באיזה רמזור לפנות, הכל יהיה פשוט. ואני נוסע, ודי הרבה. אז אני מבסוט ולא אכפת לי מה אומרים. אני לא מאלה שאוגרים כסף כל החיים ולא נהנים ממנו. כשיש משהו שאני דלוק עליו, אני אקנה אותו.

אז שלשום נסעתי עם בותק לתל אביב, לאודישן בבניין של שידורי קשת. הפעם החלטתי לקחת אוטו ולחנות בתחנת הרכבת של בנימינה, ולהגיע עם רכבת. לא בא לי להסתבך לפני שאני צריך להגיע לאודישן. קבעו לי מחדש אחרי התאונה, שבוע שעבר לא הגעתי. בקיצור, האודישן היה בקומה של ביפ שמי שלא יודע שייכת לקשת. כשהגענו היתה מישהי שחיכתה גם, שנבחנת לתפקיד אחר בסדרה. קצת קשקשנו איתה ובותק השחקנית נתנה לה טיפים, גם לי היא נתנה טיפים שהאמת מאוד עזרו. תודה לך שבותקיה, לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך. ככל שהתקרב המועד, נהייתי לחוץ. אודישן זה דבר מלחיץ ומרגש. הדופק עלה, הרגליים קפצו, וחיכיתי… כשנכנסתי פתאום נרגעתי. הם נתנו לי תחושה מאוד מרגיעה. אגב, זה שהציע לי את האודישן וגם זה שהיה שם זה אסף הראל. רק כשהגעתי הביתה קלטתי, ידעתי שאני מכיר את הפרצוף שלו מאיפשהו ולא היתי בטוח מאיפה עד שבותק אמרה שהוא משוטטות. האודישן הלך לא רע נראה לי. בראן הראשון קטעו אותנו כי מישהי נכנסה, אז הבחור שישב מאחורי המצלמה נתן לי כמה הערות לשיפור ויישמתי אותן די טוב נראה לי. אחרי שני המשפטים הראשונים הוא עשה לי סימן עם אגודל למעלה. בסוף הם אמרו לי שהיה טוב. אני לא ממש יודע מה זה אומר. אם הייתי ממש גרוע בטח היו נותנים לי הערות מאה פעם ועוצרים אותי ומתחילים מחדש שוב ושוב, והם העירו פעם אחת ואחרי זה הם אמרו "אוקי עכשיו זה היה טוב". באופן מפתיע גם זכרתי את הטקסט בעל פה ולא הצצתי חוץ מאולי פעם אחת בטקסט. אני מבסוט מעצמי. זה שהלכתי, העזתי, נכנסתי, השתחררתי ועשיתי את הכי טוב שלי, כבר מצויין. אם אני אתקבל זה יהיה נהדר, אם לא אז לא נורא. אני מודה להם על ההזדמנות.

וזהו, עכשיו יש לנו מנקה ובאתי למחשב בעבודה לשרוף זמן. אני לא עובד פה היום אבל צריך להעביר שעה איכשהו… אז זהו לבינתיים, ושוב אני מזכיר שכשאני לא כותב הרבה זה אומר שאני עושה הרבה. מקווה לעשות קצת פחות בקרוב, לא הרבה אבל קצת, כי אחרי הכל זה נחמד שהיום שלי עמוס. יש לי גם להקה עכשיו שנראה לי שסיפרתי עליה, ויש חזרות מדי פעם וסה"כ אני בתקופה בכלל לא רעה בחיים. הרבה יותר טוב מהשעמומון הגדול שהיה עד לא מזמן.

ולסיום: המון מזל טוב לבותק שחגגה את יום הולדתה ה21 ביום שבת שהיה! שבותק מתוקה שלי אני מת עלייך וגם חי אותך בו זמנית עוד שבוע פחות יום אנחנו חוגגים שנתיים יחד. כל הכבוד לבותק שסובלת אותי כל כך הרבה זמן

אז עד הפעם הבאה,
תהיו טובים
שלכם
העז.

ביום חמישי הייתי באחת מהמסיבות הכי טובות שהייתי בהם לאחרונה אם לא השנה. בשעה 9 וחצי בערב הגעתי ועד בערך 11 אם לא יותר רקדתי קצת ישבתי קצת ושתיתי קצת לצלילי הדיג'יי שהיה, ואז התחיל הדבר האמיתי. דה לה סול, הרכב היפ הופ ותיק שעד היום הכרתי 2-3 שירים שלו והיום יש לי כבר 4 אלבומים שלהם (תודות לסולסיק), עלו לבמה. איזה אנרגיות, לא יאומן. פאקינג היפ הופ אורגינל מניו יורק, בכל העצמה. לא יכולתי שלא לרקוד ולא להקפיץ את הידיים באויר עם כל המשפטים השחוקים אך עובדים תמיד של ההיפ הופ.
אחריהם הייתי חייב לצאת החוצה להרגע ולנשום אויר וגם בא אלי מישהו והציע לי אודישן לסדרת טלויזיה. לא חושב שמותר לי להפיץ פרטים, אז אם זה יהיה רלוונטי כבר תדעו על זה ואם לא, אז לא. אחר כך חזרנו להופעה של לי פרי האדיר. אין, הבנאדם עוד מעט בן 70 ועדיין מופיע, כל הכבוד לו. איזה בנאדם הזוי. כל הבגדים שלו מלאים במראות ותכשיטים משונים, מחליף כובע כל שיר ורבע, מדבר על לקלל ולגרש את השטן, לא יאומן. אבל מה אחלה אנרגיות. "איי לאב יו איי לאב יו" הוא צעק לקהל לא פעם ולא פעמיים ואפילו לא עשר, הרבה יותר. למאד פרופסור לא נשארתי כבר כי הייתי צריך לנהוג הביתה, ולפעמים בוחרים בין להגיע הביתה בשלום לבין לראות את מאד פרופסור. אם זה היה בוב מארלי או ג'ימי הנדריקס או ג'ים מוריסון אולי היה שווה להיות בהופעה שלהם ולמות, אבל במקרה הזה החלטתי שהגיע הזמן לצאת לדרך לפני שאני אהיה מעוך מדי.
חוצמיזה אני חולה כבר מאיזה יום שלישי וזה לא עובר, הסיגריות בטח עוזרות לזה להשתהות. אני גם מאוד עסוק לאחרונה, עובד ערבים, התחלתי לנגן עם איזה להקה שבחיתוליה ולא סגורה על סגנון אפילו…

היום ב3 יש לי שיעור תקשור ושוב אני עובד ערב, מחר מחכה לי יום ארוך של עבודה בערוץ טלויזיה של הקיבוץ מ6 עד 4 בצהריים, אחר כך יש לי ב6 משמרת ערב בחדר אוכל וב9 שזה בערך חצי שעה אחרי המשמרת אני משדר מועצה כלכלית של הקיבוץ. ביום רביעי אני נוסע לתל אביב, יש לי את האודישן הזה. אני לא שחקן, אבל קיבלתי טקסט די פשוט ואני צריך לשבת עליו היום ומחר ולפחות לדעת אותו בעל פה. אני לא בא עפ ציפיות גבוהות מדי אבל ברור שאני אתלהב אם אני אתקבל. הרמז היחיד שאני יכול להגיד זה שזו הפקה שתהיה לערוץ 2.

אז זהו בינתיים, תהיו טובים
שלכם
העז

קודם כל הודעה לכל מי שקורא ומשתייך לאחד מפורומי שרוט - אני לא יכול להכנס לשם מהסיבה המעצבנת ביותר שהאייפי של הקיבוץ חסום מהשרת כמומשרתים מסויימים נוספים ואני עובד על זה. תמסרו ד"שים ותגידו לאיתי שיתקשר אלי בהקדם.

היום היינו אצל אבא של מעיין, בשכניה. היתה נסיעה כיפית, נוף יפה בדרך ועוד קילומטרז' נהיגה בשבילי. אכלנו טוב (מאוד) ואז דפקתי נמנום קל. ממש כיף שם, בשכניה. שקט, יפה, ממש ניקוי ראש. לא שאני גר בעיר ואני נוסע לנופש, אני גם כן גר בטבע ויש לי שאנטי באנטי משלי, אבל יש משהו אחר בטבע של הגליל. אחר כך הסענו את גיא (אח של בותק) לאמא שלהם ביקנעם ולאחר שריצה קלה שם חזרנו לקיבוץ. עכשיו בותק כבר במצב שינה, אני במצב אינטרנט ונסיון לעייף את עצמי בשביל להרדם.

מחר אני מדבר על הבוקר עם הבנאדם שאחראי על מחלקת מחשב במפעל בנסיון להכנס לעבודה שם. לא ממש אופטימי שיהיה לי מקום שם אבל מה יש, ננסה. מקסימום אצטרך לעבוד קצת במפעל בעבודה לא הכי כייפית של הרכבת מוצרים וכו אבל לפחות יהיה לי תירוץ טוב לקנות נגן אמפי3.

שמתי עין על קריאייטיב חדש שהוא 20 ג'יגה ויש לו גם טייפ מנהלים וגם רדיו בילט אין. הוא עולה 1500, 200 שקל יותר מהקריאייטיב זן טאץ' שיש לבותק. נראה לי שאני אלך עליו. בותק אמרה שאני קונה גאדג'טים מתוך התלהבות ראשונית ואז בקושי נוגע בהם. זה לא ממש נכון. היא אומרת שאני בקושי נוגע בפיאספי אז בשביל להרגיע אותה דפקתי איזה שעתיים משחק בפיאספי. האמת שזה לא היה בשביל להרגיע, פשוט שיש לי משחק חדש ומעולה - טניס, virtua tennis. הוא נורא כייפי ומומלץ בחום לכל בעלי הפיאספי באשר הם.

אז זהו, מחר מתחיל לו עוד שבוע, ושוב אנסה לסדר לי שבוע עבודה מלא, ויהיה טוב בסוף, זה בטוח. אז עד הפעם הבאה-
סלמאת,
העז

היום נסענו בצהריים לקניון אורות. היה שם כמו בכל יום שישי בזאר אוכל. זה ממש אחלה. מצד אחד יש מלא אוכלים טעימים לאללה ומצד שני (שזה גם יתרון) אין את ההמולה הבלתי נסבלת של השוקי אוכל שיש בדיזינגוף סנטר. אז אכלתי עלי גפן ממולאים שהיו פשוט ממולאים וזה בא עם כל מני דברים טעימים כמו סלט חצילים אורז עם פלאפל וקציצות קישואים והיה טעים טעים. אחר כך מצאתי שם דוכן של גבינות. אפשר לחטוף סחרחורת מהריחות, אבל מי שיודע מבין שככל השגבינה יותר מסריחה ככה היא יותר טעימה. את הגבינות הכי טעימות אוכלים לפעמים כמו באפקט הפחד - עם יד על האף. בכל מקרה קניתי איזה נתח יפה של בערך 270 גרם גבינת תום כבשים מצויינת. עלה לי איזה 43 שקל אבל זה כל כך טעים. חתכתי חצי ושמתי בצד לפני שהתחלתי להתחרע ומחר אני ובותק נוסעים לאבא שלה בשכניה, נביא את החצי.

עוד ארוע מוצלח מהיום היה ארוע הקיפוד שבא לבקר. צילמתי אותו והנה הוא בבמה כבר. קראתי לו ג'רמיה, בותק רצתה לקרוא לו בשם אחר ששכחתי.

בערב באו סלעית השכנה ששמחה אותי שתסע איתי להופעה של דה לה סול לי פרי ומאד פרופסור ביום חמישי ודקלה. אני ממש מתרגש לראות בלייב את לי סקראץ' פרי האגדי. ממש. בכל מקרה נזמין כרטיסים כבר ביום ראשון נראה לי. או מחר בערב.

אז בינתיים זה הסופ"ש - כאמור מחר אנחנו נוסעים צפונה ויהיו עוד חוויות. בא לי לצאת לטייל מתישהו. ובא לי לקנות נגן אמפי3 ראיתי אחד חדש מגניב של קריאייטיב שיש לו גם רדיו וטייפ מנהלים יעני. ולגבי הכותרת של הטופיק - לא היה לי רעיון יותר יצירתי לטופיק חוץ מסופשבוע רגוע והיה אחד כזה כבר פה אז זה סופשבוע רגוע 2.

צ'או,
העז

אני גמור לאללה. היום התחלתי לעבוד ב7 בבוקר וסיימתי ב5. אחרך כך חזרתי הביתה ובותק מסכנה לא הרגישה טוב וניסיתי לעזור לה ולטפל בה. לצערי ב8 הייתי צריך שוב ללכת לעבוד ערב, לצלם פה איזה ישיבה לא מעניינת של קיבוצניקים שמשודרת לייב. ב9 וחצי חזרתי ובותק היתה די שפוכה וגם אני האמת. למרות השפיכות הייתי חייב לראות מה קורה בכל מני אתרים שאני לא אפרט. עכשיו באתי לסגור את הלילה בביט ולציין שאפילו שזה מקוטלג כיום רע - זה רק בגלל שאני קצת מותש. סה"כ כמו שאמרתי קודם - האקונה מטטה.

אוהב

העז

המפזז

שעושה מיעו

חזרתי עכשיו משיעור תקשור מדהים. אני לא יודע כמה ממה שאני חווה אני יכול להעביר פה בכתב. אני לומד תקשור כבר איזה חודשיים בערך, לא סגור על זה, וכל שיעור אני עובר חוויה מדהימה. כל שבוע אני חושב, "אולי הפעם אני לא ארגיש כלום? אולי הפעם זה לא יצליח?" וכל פעם זה מצליח וכל פעם זה מדהים אותי מחדש.

היום עשיתי טכניקה שמאנית של תקשור עם רוחות של בעלי חיים, לגבי המורה שלי לגביי ולגבי אלינור גם. לא יודע כמה זה מובן, ובטח רובכם חושבים שהשתגעתי. בכל מקרה היתה חוויה מוטרפת שמזכירה חווייה של סמים באיזה מובן. בסופו של התקשור התחברתי לגלגול ישן שלי. ראיתי גלגול שבו הייתי בתקופה האזטקית, והייתי מין שמאן שכזה שקשור לישויות של דולפינים ואוהב להתמסטל ולרקוח שיקויים ועניינים. כנראה שהחיים האלה הם לא הגלגול הראשון שאני אוהב להתמסטל.

בקרוב יהיה קורס בו המורה שלי ילמד תקשור פה בקיבוץ ואני ואמא שלי נהיה עוזרים שלו. אמא שלי לומדת אצלו כבר די הרבה זמן אבל אני לא כל כך, אבל כנראה שאני מתקדם מהר אם הוא כבר מציע לי כזה דבר. בכל מקרה אני ואמא שלי עשינו יחד תקשור לגבי האם זה טוב שנעבוד יחד שלושתנו ושנינו קיבלנו את התשובה שכן, ולשאלה של מתי זה יהיה נכון לפתוח את הקורס קיבלתי את התשובה שבעוד חודש עד שלושה. אמא שלי קיבלה שבעוד מספר שבועות ככה שזה די דומה.

אז זהו לבינתיים, אני די מסטול מהתקשור הזה, הגעתי הביתה בחצי ריחוף. שחכתי מהיום המעצבן שהיה לי, שנסעתי למשרד הבטחון לסדר משהו וכלום לא התקדם וסתם חיכיתי שעתיים וחצי בתור. אז זהו, זה מאחורי למרות שלרגע נזכרתי בזה. עכשיו אני יושב פה ומקליד לכם, לא יודע עד כמה זה יעניין אתכם אבל מי שמכיר אותי יודע שהוא יכול פשוט לשאול אותי אם הוא מתעניין עוד בתחום. נינג'ה יושבת על המסך והיא מוסרת לכולכם ד"ש.

צ'או

העז

אני עצמאי לגמריי עכשיו. כן כן, לגמריי. בתחילת החודש הזה נגמר לי המלווה לרשיון, ועכשיו אני כבר במצב יותר טוב עם הכתף ככה שאני יכול לנהוג לאן שאני רוצה מתי שאני רוצה. פשוט תענוג. היום אני ובותק נסענו יחד לסינמה סיטי לראות סרט חדש של טים ברטון (המלך) "כלת הרפאים". לא אספר יותר מדי על הסרט, רק אגיד שזה סרט אנימציה עם בובות באוירה גוטית וספוקית כמו שרק ברטון יודע לעשות. אין מילים בפי, פשוט יצירת מופת נוספת שלו, מומלץ בחום לכולם כולל כולם. אז זהו, אנחנו חוגגים לאחרונה את הרשיון כמעט כל יום באיזה נסיעה. אם זה גיחה לקניון אורות, או קפיצה לזכרון בשביל לקנות ניירות לחוג ציור. התחלנו ללמוד יחד גם בחוג ציור, נראה לי שלא סיפרתי על זה בבלוג. פעם בשבוע, שעתיים של רישום, ממש כיף. בותק מסתמנת להיות המצטיינת של הכיתה פשוט רושמת מצויין. אני סתם עז ומזמן לא ניסיתי לרשום ריאליסטי אבל זה עוד יחזור.

אז זהו לבינתיים, מחר שוב ננצל את הרשיון המגניב שלי וניסע בצהריים לבקר את אמא של בותק. תהיו טובים,

העז

עוד לא כתבתי על הסופ"ש האחרון באילת. היה ממש אחלה. אפילו שאני לא עושה הרבה ולא ממש עובד במשרה מלאה כרגע הקטע של נופש תמיד כייפי. יצאנו לנופש באילת מטעם פלסאון, המפעל של הקיבוץ שבותק עובדת בו. הנופש היה בקלאב הוטל והיתה לנו סוויטה חמודה לאללה ל2 לילות. בחמישי נסענו, נסיעה ארוכה אחושילינג שעברה לי די מהר בזכות ידידי היקר הPSP שעזר לי להעביר את הנסיעה בקלות. נסענו במה שנקרא אוטובוס צעירים שזה אומר 20 פלוס בעיקר אבל גם כמה מבוגרים יותר, לא מעט 30 פלוס וגם אפילו 50 אבל העיקר שזה רק זוגות או בודדים בלי ילדים. הגענו למלון פרקנו את הדברים והסתלבטנו הרבה, שתינו קפה בלובי ובעיקר לא עשינו הרבה אבל באופן הכייפי של העניין. ביום שישי היינו בקניון ובותק קנתה כמה בגדים וגם קנינו כמה ספרים. קניתי שני ספרים, פרא אציל של דודו בוסי ובית אשמן של ערן צור. אחר כך טיילנו גם קצת בטיילת וקניתי שני פונצ'ואים. לסיום הלכנו לאכול בקפה אופטימי. לפני שנה כתבנו ביקורת אוהדת עליהם (זה היה בבלוג הביקורות הישן שלנו בישראבלוג, שעבר לביט) וקיבלתי מהמנהלת אימייל שפעם הבאה שנבוא נקבל הנחה. התפדחתי אבל בותק לקחה על עצמה להזכיר להם את זה וקיבלנו וואחד הנחה. 41 שקל הנחה, במקום 130 ש"ח שילמנו 89. היה טעים מאוד. בערב יצאנו לפאס האנדרגראונד (לא היה לנו כח ללכת רחוק עד המאנקיז) עם אורי, ידידה שלנו פה מהקיבוץ. היה נחמד, היה היפ הופ ושתיתי בירה ועזרתי לבותק עם המרטיני שלה. בשבת בצהריים יצאנו לדרך והפעם לא היה אוטובוס צעירים. אין ספק שהנסיעה חזור היתה הרבה יותר קשה.

אתמול בערב הלכתי למסיבת רווקים של בולי, ידוע גם כירון, בוחאץ' או מה שתרצו. אני אוהב לקרוא לו בולי, זה כינוי ישן מאיזה גיל 12 שאני נשאר נאמן לו. בולי כבר התחתן בקפריסין אבל ביום חמישי הוא עושה את החגיגה שלו פה. היה ממש מצחיק, העלינו זכרונות עבר והיה ממש נחמד לשבת שוב עם החברה שהייתי פעם יושב איתם כל יום ומשום מה התנתקנו, או התנתקתי. הם בינם לבין עצמם נראה לי עדיין בקשר אבל אני גם בגלל שגרתי 4 שנים בתל אביב נותקתי קצת אבל היה נחמד לראות שיש דברים שלא השתנו, יש תכונות אופי שנשארות גם כשאנשים מתחתנים ועושים ילדים. ואגב, יש כבר לא מעט נשואים וכמה עם ילד מבני הכיתה שלי מהקיבוץ. דןגל סיפר לי שהוא מלמד את הילד שלו לעשות גרעפסים. אז היה אחלה, הרבה אלכוהול (והם אכלו גם לא מעט בשר) והכנה ליום חמישי לכבד. אכן, אני עדיין בכושר ספיגה. שתיתי איזה 4 כוסות יין מלאות 3 בירות ו2 וויסקים, יכול להיות שיותר, ולא ממש נמחקתי מזה, עברתי את זה בשלום.

אז זהו, עכשיו אני יושב פה וכותב מעללי בזמן שנינג'ה שורצת עליי ומחממת אותי קצת. אני לא עובד היום אבל ב7 בבוקר התעוררתי מרעשי השיפוץ. משפצים פה את הדירה לידי. כמה רעש אללה יסתור. ניסיתי להתחרות ברעש עם מוסיקה אבל אני חושש לגורל הרמקולים שלי ועור התוף אז פשוט נכנעתי לקולות הקידוח בקירות. וזהו, אין לי עוד מה להגיד חוץ מזה שזה ממש ביזארי שנעלמתי פה בביט מרשימת הבלוגים הפעילים. אולי זה אומר שאני צריך להיות יותר פעיל. נו שויין.

שיהיה לכם אחלה של יום
העז

אילת מתקרבת. ביום חמישי בבוקר אני ובותק (ועוד מאות עובדים של פלסאון) יוצאים לנופש באילת! אמנם זה כוללה אילת אבל מזמן לא יצאנו לנופש וזה ממש אחלה.
היום עבדתי לערוץ לקיבוץ והלך אחלה. אפילו הכנתי פילר חדש. פילר זה קטע וידאו שמחבר בין השידורים, שכתוב בו כמה זמן נשאר לשידור הבא בין היתר. נמאס לי כבר לראות את הפילר שצור עשה שרץ כבר כמה חודשים בו יש כל מני חיות ים שונות ומשונות. מצאתי באיזה קלטת ארכיון קטעי וידאו ממש נחמדים של פרחים בשדות אצלנו וליד חוף הים, הוספתי על זה כתובית מעוצבת קלות ושמתי ג'אז והרי לנו פילר חדש. טה דם.
סה"כ אני מבסוט מהעבודה הזאת והייתי יותר מבסוט אם זו היתה משרה מלאה, אבל זה מה יש כרגע. מנסה להרוויח עוד ימי עבודה כאלה, לא רוצה לספר יותר מדי אבל יכול להיות שיהיו לי יותר ימי עבודה כאלה ביום ואולי יום יבוא ואני אעשה מזה משרה מלאה.

ולנושא אחר לגמרי: נינג'ה צדה אתמול עטלף! איזה משוגעת החתולה הזאת. אתמול בותק אמרה שיום אחד היא תצוד אריה. אני לא אתפלא. החתולה הזו ציידת, כמו שצריך. אנחנו כל כך מתים עליה והיא עלינו. כל פעם שאנחנו רואים אותה אנחנו נהיים שמחים, וגם היא. היא ממש מתנהגת כמו כלב לפעמים. איך שהיא רצה אחרינו כשאנחנו באים, ממש שמחה כשאנחנו באים ומלקלקת לפעמים (ואז גם נושכת) ובכלל היא חתולה מדהימה ובשביל להבין צריך רק לפגוש אותה.

אז זהו אין לי ממש מה להגיד. לפני שהתחלתי לכתוב את זה חשבתי לעדכן על האטריק, אבל הגעתי למסקנה שזה לא מעניין אף אחד חוץ ממני. אז מיעו וביי בינתיים.

נ.ב. - זה שהבנתי שזה לא מעניין אף אחד חוץ ממני לא אומר שאני לא אכתוב על זה עוד. אני קורא קבוע פה בבלוג ואני תמיד מנסה לגרום לי שיהיה לי מעניין לקרוא פה.