אור קלפר דוט קום

איזה סופ”ש מעולה. ביום שישי נסעתי עם בותק להופעה של קנגרו בחיפה, בסיטי הול. הגענו לחברים שלי בחיפה וישבנו קצת לפני ההופעה, הם ראו קצת מכבי ואני השמעתי להם מתיסיהו. ככה זה התחיל. המסיבה היתה מעולה. ממש. אפיקומן תקלט בחימום וגם בסוף ועשה עבודה מצויינת, וההופעה של קנגרו היתה פשוט מצויינת. החשמל זרם באויר וכולם קפצו.
בשבת נסעתי לטאוטאו ומשם נסענו לחוף להפגש עם חברים. עצרנו לקנות חומוס בפרדיס וטאוטאו הוכיח שוב שהוא הבנאדם הכי איטי בעולם וזה לקח לו איזה חצי שעה. אחר כך הצלחתי להתחפר עם האוטו בחול והוצאנו אותו בכוחות משותפים. היה משעשע.
אחר כך באתי עם טאוטאו לפה ואפילו שיחקנו קצת פרו אבולושן והוא חטף 3 נצחונות ברצף למרות שאני לא בכושר.

אגב, נדפק לי הפלאפון. היום נסעתי לאורנג’ והם אמרו שהלך המח וצריך להחליף אותו. מה שזה אומר זה שכל הזכרונות שעל המכשיר הלכו פארש, אז יש הרבה אנשים עכשיו שאין לי את המספר טלפון שלהם והם בטח חושבים שאני לא אוהב אותם יותר. אם אתם משתייכים לקבוצה הזאת, שלחו לי תמספר שלכם או משהו לאנשהו. או שלא.

מיעו.

אנחנו נוסעים היום להופעה של קנגרו בחיפה, במועדון הסיטי הול.
התכנית לנסוע עם טאו טאו וחברים נוספים ונפגשים בבית של כרמל, אחד מהחברה הנ”ל. הבעיה היא שאין לי את הפלאפון של כרמל והפלאפון של טאו טאו כבוי עכשיו. זה תמיד קורה, כשצריך להשיג אותו, הפלאפון שלו סגור. נראה לי שאני אתקשר למקס, הוא בטח יודע מה המספר של כרמל.
בכל מקרה, יהיה פנאן, חייב להיות פנאן. עכשיו יצאתי מהמקלחת ולקחתי כבר רכב מהסידור, דאגתי לרכב סבבה, מזדה עם סידי. כן כן יש להרבה מכוניות בקיבוץ טייפ.
עדיין בהתלבטויות אם לקחת את המצלמה ויכול להיות שאקח אותה. עוד גלריה לאוסף.

שתהיה שבת שלום לכל קוראי הבלוג, ואם לא שבת שלום שתהיה שבת קרחאנה. מיעו.

עברתי יום, אללה יסתור. אתמול בצהריים נרדמתי עד הערב אחרי שעבדתי בוידאו והלכתי בלילה להמשיך לעבוד. חזרתי באחת עשרה וניסיתי לחזור לישון ולא הצלחתי להרדם עד בערך ארבע בבוקר מה שהשאיר לי שעתיים שינה. הגעתי לעבודה ברבע לשבע מעוך, והתחלתי לתת בראש בכוסות קפה. בסביבות עשר התחלתי להרגיש בהיפר מהקפה.
ואז פגשתי את קולמן, בן כיתה שלי שבא לבקר אחרי שלוש שנים שהוא בחו”ל. קשקשנו, קפצנו אלי, בלה בלה בלה והופס שוב צריך לחזור לעבודה.
בינתיים - בותק כבר חזרה מחו”ל, אבל אני כבר במצב שאם אני נוהג זה מסוכן מדי אז כנראה שאראה אותה רק מחר…

נראה לי שאני אחזיק ער עוד קצת ואז בסביבות אחת עשרה גג אני ארדם וסופסוף אשן כמו שצריך…
מחר גם מחכה לי משמרת ערב אבל בשישי אני נוסע עם טאו טאו להופעה של קנגרו! יפי!

איזה יום של ווג’ראס… נסעתי היום בבוקר עם עמוס למשרד הבטחון לבדוק מה העניינים שם עם כל הפרוצדורה של הרכב.
לפתע הפתעה: אחרי שאמרו לי שיש לי זכאות לרכב 1800, סיטרואן סי5, אמרו לי שזכאות 1800 בוטלה (ביבי וגזרותיו וכאלה) אך מי שהיה מגיע לו סי5 עכשיו מגיע לו סניק. אמרתי, נו טוב. כל הזמן הזה אמרו לי - סניק סניק סניק. פתאום - באים אלי ביציאה שיש לי זכאות לטויוטה קורולה. שמעו, טויוטה זה רכב לא רע, אבל מבחינתי מה שזה אומר זה הבדל של איזה 17-20 אלף שקל. יצאנו ממשרד הבטחון בחיפה לכיוון חדרה בבעסה, אני שובר את הראש אם יש לי 20 אלף, מתחיל לחשוב אולי לותר על הרנו ומתבאס כי זו ליגה אחרת הרנו על הטויוטה. החלטתי לקפוץ קודם לסוכנות טויוטה ולראות במה מדובר ואז לחשוב ולהחליט. האוטו די רגיל. אין את כל הפינוקים שיש לרנו סניק. בכל זאת - הוא לא רע בכלל. בנסיעת מבחן הרגשתי שהוא מגיב כמו פנתר, ההגה שלו קטן ומסתובב כמו הגה צעצוע וסה”כ הוא מרגיש לא רע על הכביש. התחלתי לנחם את עצמי שזה אוטו לא רע ויצאנו לדרכנו לסוכנות רנו לבטל את ההזמנה.
באתי להסביר שהטעו אותי במשרד הבטחון ומסתבר שיש לי זכאות לטויוטה קורולה ואני לא יכול לעמוד כלכלית בהפרש. הסוכנת אמרה לי שזה לא הפרש גדול. אמרתי לה בתמורה שלפי החישוב שלי זה בסביבות ה17 אלף ומי יודע מה יהיה תמיד כדאי לקחת טווח בטחון של 2-3 אלף שקל למעלה. ההיא התיישבה, כתבה, חישבה והראתה לי שההבדל הוא 8 אלף סה”כ. איך זה? היא סידרה הנחה של 7 אלף. אוקיי, עכשיו התמונה שונה לגמרי! עכשיו מדובר ב8 שמתוכם שילמתי כבר אלפיים שקל מקדמה, אז מדובר ב6 אלף ובמקרה הפסימי (יורדת כמות הפטור ממס, עולה המחיר בשניה, בלה בלה בלה) אני אצטרך לשלם גג בסביבות ה8 אלף והכי גרוע 10. 10 אלף זה הרבה פחות גרוע מ20 אלף. זו גם השקעה לעתיד, חשבתי, שעל הרכב הראשון אני “משדרג” את הרכב שבעצם מגיע לי למשהו יותר מפואר מה שאומר שבחילופי רכבים אני לא אצטרך להשקיע את המחיר של ההפרש וגם אם כן אז פחות.
אז סבבה, יש סניק. הבעיה היחידה שעל פי משהב”ט לוקח להם עד חודשיים לשלם (WTF?!) והסוכנת ברנו אמרה שהיא לא בטוחה כמה זמן היא יכולה להחזיק הנחה כזאת. אז עכשיו נותר ללחוץ על משהב”ט ולבדוק כל הזמן מה מצב העניין ואם מזיזים את זה ומהר. לא רוצה להגיע לחודשיים גם ככה. מעדיף משהו בכיוון השבוע שבועיים שנוכל להתחיל את תהליך הרכישה (מכס, טסט, ביטוח, ויאללה לכביש).
הלכנו לחגוג את הנצחון על הכסף בקניון חדרה, ולימדתי את ששון (ששון=עמוס למי שלא מעורה) שזה ממש קל לחסל יחד מגש פיצה (לא משהו אבל היינו רעבים ופיצה משפחתית ב33 שקל לא יכולה להיות טעימה מדי). איזה בזבוז קלוריות מצידי על משהו שהוא לא כזה משובח אבל חפיף, הייתי רעב ולא אכלתי צהריים ולא בוקר וזה בא לי טוב.

עכשיו התקלחתי ואוטוטו אני מתארגן לי ללכת לשיעור תקשור. הגיע הזמן שאני אתקדם עוד בתקשור, כבר לא למדתי ממש בשבועות האחרונים (יותר הלכתי ליעוץ) ועשיתי תרגיל בתקשור עם אמא ביום שישי והיה ממש חזק, אני חייב להמשיך להתקדם…

אלינוח באה אלי בסופ”ש וכמו תמיד היא מפגרת. מי שמכיר את אלינוח מבין על מה אני מדבר.
זה מתחיל בזה שהיא אומרת שהיא תגיע בשתים עשרה ואני אומר לה שאין מצב שהיא בטח תגיע ב2-3. היא נוסעת בטרמפים מנהריה ויוצאת לדרך רק באיזה עשר ומשהו ככה. בסוף הייתי קרוב אבל היא הפתיעה והגיעה בשתיים ורבע.

הסופ”ש עבר בבטלה. באיזה שלב שעמם לנו אז התקשרתי לטאו טאו לראות מה הוא עושה והוא היה בבית אז קפצנו לבקר אותו בבית שלו (טאו אני יודע שאתה קורא הנה אתה גם מככב פה סופסוף אולי יום יבוא ותלמד להגיב ותציג עצמך לעולם).
יש לו שני כלבים שרוטים, כלבי בייגלה שכל הזמן נובחים (יש אחד שיותר) ובאופן כללי היה משעשע מאוד. ראינו את “סנסלס” שלא ראיתי עד עכשיו ודווקא היה סרט נחמד. ראינו סרט בוידאו! כמה שנים שלא ראיתי סרט בוידאו. נוסטלגיה.

וזהו, אחר כך טאו טאו קפץ אליי ונסע לעבודה בסוף. גבר תסדר את האוטו שלך, זה הדבר הכי מצחיק שראיתי בחיים שלי. כל הדרך האוטו שלו קופץ קדימה אחורה והאגזוז גם מגרד את הרצפה…

בותק בחו”ל והיא שלחה לי אימייל שלשום כשהיא הגיעה היא באיזה עיירה מגניבה עם הרבה פאבים ומסעדות על החוף. אני מקווה שהיא עושה חיים שם ושתמצא לי מתנה יפה

וזהו, ראיתי עכשיו האלופה, היה פרק דבילי אבל משום מה אני ממשיך לראות את זה. לא יודע, יהודה הלוי הזה כזה מעפן.

http://www.ilcu.com/eventpage.php?eventId=2030&occId=2629

הסבר:
כולנו אוהבים לחרבן וזה לא סוד. לחרבן זה לפעמים יותר טוב מסקס.
ביו םהחרבון הבינלאומי הראשון נשב כולנו על האסלה באותה שעה ונדפוק חירבון. אשרו השתתפותכם.
היום יערך יום אחרי הראשון במאי בשביל שהפועלים יוכלו גם לחגוג איתנו המחרבנים. שיהיה חירבון נעים, נפגש באסלה.

מי שלא רשום לאתר, אפשר להרשם צ’יק צ’אק. בואו לתרום לעוד מטרה חסרת תכלית ואשרו השתתפותכם.

כן כן עוד לא סיפרתי לכם פה על זה בכלל אבל שלשום הייתי בסוכנות של רנו והזמנתי את הרכב הראשון שאני קונה אי פעם.
כן, זה מגיע לי כנכה צה”ל ואני שנים בפרוצדורות עד שהגיע הרגע הנכסף!
אז הרכב שאני קונה הוא רנו סניק. יש לו מלא שכלולים מגניבים.
קודם כל אין לו מפתח. הדלתות והבגאג’ נפתחות ונסגרות עם שלט, שהוא גם כרטיס חכם. את הכרטיס מכניסים לאיזה סלוט, לוחצים על OK והאוטו מתניע. אדיר, הא?
אין גם מחוונים כי הכל על מסך דיגיטלי. הכל רואים במספרים דיגיטלים. בכלל הוא ממש מרווח מבפנים ונח בטירוף.
הנה כמה תמונות, מבחוץ אני לא מת על הלוק שלו אבל גם ככה רוב הזמן אני אראה אותו מבפנים:

אתמול כשחזרתי הביתה לא היה לי כח לכתוב הרבה על הערבמה המוזר שהיה אתמול, אז הבטחתי שאכתוב עוד אז הנה אני עושה את זה עכשיו.
אז בואו נראה מה היה לנו. הערב התחיל עם הופעה של פישיבום שלא נכנעו לדרישות הקהל ולא עשו את הלהיט הגדול מין מין בבית העלמין. די התבאסתי. נו שויין.
אחר כך קשרו דפק הקראה מצויינת, פשוט מעולה. אחרי זה באו עוד כל מני הקראות. מיכל היתה נראית קצת שפוכה, נועיה דיברה בקול של מלפפון. לא אכפת לי מי אמר לך שצרוד זה סקסי, אבל תכלס, זה לא. זה גם לא ברור וזה מתיש ואני אישית הפסקתי להקשיב לך די מהר. אבל חפיף העיקר שנהנית והרווחת כניסה בחינם.

לא הבאתי מצלמה. ידעתי שיהיו שם מלא צלמים ויצוצו אחר כך גלריות כפטריות לאחר הגשם. אז הילה כבר העלתה גלריה ויש שם כמה תמונות שתפסו את העז שלכם:

עז וזית

מיכה מנסה ואני בהלם

ושלושת המופלאים אודי אני וקשרו

יש עוד תמונות בגלריה הזאת של הילה
וגם אפשר שם לראות את התמונות האלה ביותר גדול…

אז זהו. לסיכום: היה משעשע, אבל לא היה להיט. לא יודע אם הערב הזה הוא מה שיגרום לי לרצות לחזור לערבי במה. אולי הוא יגרום לי לרצות להפגש יותר עם אנשים מסויימים שלא ראיתי הרבה זמן. אולי יבוא היום וגם אקריא בערבמה. ממש אולי.

כמו שבותק אמרה, כן - באנו יחד, ולא, זה לא עניינכם מה המצב. בגדול, זה נכון. קצת פחות בגדול, אני בעצמי חשפתי פחות או יותר את המצב וקצת מצטער על זה אבל נו טוב.

בכל מקרה, היה משעשע. בעיקר עלוב ופטתי, טוב נו, זה מה שתמיד חשבתי על ערבי במה. כל הקטע של ה”סנוביזם” בתוך ה”בראנג’ה” קצת דבילי. נכון שיש כמה אנשים שאפשר לתקשר איתם בארועים האלה אבל בגדול היה די כרגיל.

היה נחמד לראות את פישיבום, עידו היה משעשע וקשרו נתן בראש עם הקראה מעולה פשוט דוז פוואה. וזהו. חוץ מזה לא היה להיט.

אני עייף וצריך לעבוד מחר אז אולי מחר אכתוב המשך. סלמאת.

שלשום נסעתי למסיבה בטבע, הפקה של צונאמי, הפקה אדירה, מוסיקה מצויינת ואנשים סבבה. לא אתחיל לנתח את המסיבה, את הדיג’יים, את ההופעות. היה פשוט ענק.

מזמן לא הייתי במסיבת טבע וזו אחלה מסיבה ללכת אליה אחרי הרבה זמן שלא הולכים למסיבות טבע. יש כמה דברים שאני אוהב במסיבות טראנס בטבע. מי שהיה במספר מסיבות כאלה לא צריך את ההסבר שלי אבל אולי הוא יזדהה ואולי לא. קודם כל, יש תחושה כזאת של ביחד. זה שונה ממסיבות מועדונים. יש את התחושה הזאת של “שבט הטראנס”, מאות או אלפי אנשים שביום יום יכול להיות לא יתקשרו יחד, מתקשרים יחד דרך המוסיקה והאוירה. אם תתקל במישהו בטעות במועדון, סביר להניח שהוא ידקור אותך. אם תתקל במישהו במסיבת טבע יש מצב שהוא יעביר לך ג’וינט. ומה שהכי כיף במסיבות טראנס בטבע, זו האוירה. במסיבות במועדונים אתה יכול להריח את הגועל, הערסים שבאים לצוד פרחות, הפרחות שמתלבשות יפה בשביל שיתחילו איתן. החרמנות באויר. במסיבות טראנס בטבע אנשים באים בשביל הדבר האמיתי - המוסיקה, ובשביל לרקוד. וכל דרך שתרקוד טראנס נכונה, כל אחד בעולם שלו, רוקד וזז איך שבא לו.

במצב שהייתי בו זה בדיוק מה שהייתי צריך. כמה שעות טובות (8?9? לא ספרתי) של חפירות, לא מפסיק לרקוד, בועט את כל הלחצים של החיים אל תוך האדמה ונכנס לטראנס. אין, אין על מסיבה טובה בטבע. והמוסיקה? היתה מעולה.

בלילה חשבתי שלא הגיוני שאני לא פוגש אף אחד שאני מכיר שם. בבוקר פגשתי את עוז, חבר שגר בערד, ואת שובל שממש גדל מהפעם האחרונה שראיתי אותו (יום המריחואנה 2004 נראה לי). אחרי דרך הארוכה הביתה נחתתי אתמול לשינה מטורפת להחזרת האנרגיה. נרדמתי בסביבות 5 בערב וקמתי היום בבוקר-צהריים.

וכן, יש גם גלריה.
יש כמה תמונות לא רעות. יש הזויות יותר והזויות פחות.
הנה כמה טאמבניילז לטעימה: