היה שלום, סמי
היום נערכת הלוויה של מיכה בן מאיר, שהיה ידוע לרבים גם כסמי בורקס.
את סמי הכרתי מקהילת במה חדשה, ואם לומר את האמת לא היינו בקשר הדוק מדי, חוץ ממפגשים חוזרים ונשנים בעיקר בתאטרון תמונע, שיחה קלילה על כוס בירה על הבר רגע לפני שעלה להקריא יצירה חדשה. היו גם מפגשי חברים מהמעגלים של האנשים בתוך החבורה הזו שיותר תיקשרתי איתם, ובהם כמובן שהיה פנאן ומשעשע תמיד עם הבורקס.
ללווייה לא נסעתי, אני בטוח שאתה לא רוצה לראות את כולנו מתייפחים על הקבר שלך. אני אקח איתי את הזכרונות הטובים, ולא אומר שלום, אומר רק להתראות.
יהי זכרם ברוך
יום הזכרון. תמיד גורם לנו לחשוב על כל אלו שנהרגו וכבר לא יכולים לעמוד איתנו בדקות הדומיה.
לי משום מה יש עוד קונוטציה וזה תמיד מזכיר לי שגם אני כמעט הייתי אחד מאלו, ואני יכול לעמוד.
היום הזה גם גורם לנו לחשוב, כמה עוד יצטרפו לרשימה ממלחמות מיותרות.