פציעולדת 17

יום הולדת לפציעה
היא כבר בת 17
ואני כבר בן 37
ועדיין

היום הזה חקוק לי בכל הגוף
כל יום אני חי אותו מחדש
ה16.9.99

כל כאב ברגל או ביד
ישר מזכיר את כאב התופת
של הרסיסים חודרים
מרסקים וממיסים כל מה שבדרך.
עצמות
גידים
עורקים
עצבים.

היד אמורה היתה להקטע בכלל,
אז טכנית
אני אמור לשמוח שיש מה שיכאב.

לך תסביר לאנשים שלא יודעים
מה זה אומר בכלל
הלם קרב.
פוסט טראומה.

לך תסביר
שמגיל עשרים
אחד החלומות שלי
זה לבכות.

לך תסביר
שגם כשאתה חוזר למסלול
עובד
מקים משפחה
עדיין – הוא שם.
אותו יום ארור
שכנראה ואצטרך לחיות אותו
עד שאמות
שוב.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *