אחרי תקופה של כמה חודשים שהבלוג היה אופליין, הצלחתי לשחזר אותו מבחינת דאטאבייס עד לגרסאת יולי 2020. זה אומר שכל התוכן קיים, כולל תגובות, אבל לא משתמשים. אם נרשמתם בעבר ותרצו להמשיך לקבל עדכונים תצטרכו להרשם שוב. עמכם הסליחה.
חוץ מזה שאתם מוזמנים בחום לאתר החדש שלי שמיועד למוזיקה שלי בלבד:
Wicked-Wacko.com
ומדי פעם תחזור אולי המוזה גם לכתוב כאן…
מודע לזה שגם העיצוב הלך פייפן והוא עוד לא משהו, זה עניין שאסדר בהמשך.
כל טוב ותודה שאתם פה
אור
היום לפני עשרים שנה, הייתי בן עשרים. ביום שנפצעתי הייתי אמור לצאת הביתה, מאז עשרים שנה מחכה לרגע השחרור.
מוצב רותם או בשמו המקורי ראס ביאדה מזמן לא בבעלותנו, אבל חלק ממני נשאר וישאר שם. מטרים ספורים מהכניסה למוצב, איפה שנפגשתי עם הפצמר ששינה את חיי לעד.
מאז גם הגעתי להישגים רבים ובראשם אשתי והילדים המושלמים שלנו. מהיום כל יום יהיה יום יותר שבו אני חי מאז הפציעה. יותר ממחצית החיים, החיים החדשים שלי.
שום דבר לא נעלם ולא מופסק, אותה שניה של פיצוץ תשאר תמיד ואיתה אצטרך ללמוד להמשיך לחיות, אפילו מתחייב לעצמי לשאוף להיות מאושר תמיד.
לפני כשבועיים נפגשתי עם חברים מהמסייעת שהיו איתי בפציעה ונתנו לי זוויות מטורפות על הארוע. כמה וכמה חורים בזכרון התמלאו מחדש, מצד אחד סגירת מעגל מצד שני הכל התחדד. היום אחגוג עם חלקם את החיים, עם כל הכאבים הפיזים והנפשיים שאני סוחב איתי מאז. כי מוכרחים להמשיך.
ברוכים הבאים לאתר שלי
באתר אפרסם יצירות שונות שלי של שירה, פרוזה, צילום ציור ועוד.
כמו כן באתר עלולים לעלות פוסטים יותר בלוגיים, סיקורים ביקורות ומה שיתחשק.
האתר מתעדכן תמיד ולאט לאט יהיו בו יותר ויותר תכנים.
גלישה נעימה
ממני אור
ידiע גם כ / AKA:
העז שעושה מיעו
Wicked-Wacko
clapper420